Search Results for: סומטיזציה

  • אלקסיתימיה

    אלקסיתימיה היא לקות שמאופיינת בקושי משמעותי בזיהוי וביטוי מילולי של רגשות. אנשים עם אלקסיתימיה מתקשים בהבחנה בין רגשות לבין תחושות גופניות (למשל בין כעס לכאב ראש), בניסוח רגשותיהם במלים, בשימוש בדמיון, בהתבוננות עצמית ובאמפתיה כלפי אחרים.

    ממה נוצרת אלקסיתימיה?

    אלקסיתימיה יכולה להתפתח כמנגנון הגנה מפני מצוקה נפשית או כתוצאה מפגיעות אורגניות. הסוג הראשון הוא של הפרעת אישיות שמתפתחת בתגובה לטראומות, הזנחה או התעללות בילדות. ילדים שסובלים מטיפול הורי לקוי או מטראומות קשות אחרות עשויים להתמודד עם מצבם באמצעות ניתוק רגשי שמתפתח בהמשך ללקות בזיהוי ועיבוד רגשי. תגובה דומה לטראומות יכולה להתפתח גם בבגרות.

    מקור נוסף לאלקסיתימיה הוא אורגני. המקור האורגני יכול להיות גנטי (ואכן נמצאה מוטציה גנטית שנפוצה באלקסיתימיה) או פגיעת ראש במבנים המוחיים שמעורבים בעיבוד רגשות. כאשר מקורה של האלקסיתימיה אורגני, היא עמידה יחסית בפני טיפול.

    איך אלקסיתימיה משפיעה על החיים?

    בצורות רבות, וביניהן בעיות ביחסים, דיכאון, חרדה, סומטיזציה, אובדנות, הפרעות אכילה ושימוש מופרז בסמים, אלכוהול וניקוטין. להלן תיאור קצר של חלק מהבעיות הללו:

    1. בעיות ביחסים ודיכאון – רגשות הם מנוע חשוב לניהול אישי וחברתי. תקשורת על רגשות מאפשרת אלקסיתימיהלאנשים להשתלב בחברה וליצור יחסים קרובים. למשל, פחד ועצב מניעים אנשים לבקש עזרה זה מזה. כעס מניע ליישוב סכסוכים. גם קינאה, בושה ואהבה הם רגשות חברתיים. קושי בזיהוי ובתקשורת על רגשות מוביל לרוב ליחסים דלים וכתוצאה מכך לחיי בדידות וניכור, שנקשרים לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, התמכרויות ובעיות נוספות.
    2. מחלות סומטיות – מדובר בסימפטומים פיסיולוגיים שאינם מוסברים בממצאים רפואיים. למשל בעיות עיכול או נגעים בעור שאין להם הסבר אורגני. כאשר אנשים אינם מבטאים את רגשותיהם במלים, הם מבטאים אותם בגוף, וכך במקום "אני כועס" או "אני פוחד" מופיעים כאבי ראש או בטן, בחילות, פצעי עור או סימפטומים מטרידים אחרים.
    3. סמים ואלכוהול – אנשים נוהגים להתמודד עם מצוקות בעזרת חברים, דמיון, משחק, תחביבים ועוד. אנשים עם אלקסיתימיה אינם מצליחים להיעזר בטקטיקות אלו, ולעתים קרובות בוחרים בשימוש בחומרים להשגת ניתוק מהמציאות או שחרור חברתי.

    טיפול באלקסיתימיה

    טיפול באלקסיתימיה מתמקד בזיהוי, ניסוח ועיבוד של רגשות. מדובר בטיפול מתמשך בלבד. ואולם, כאשר הטיפול מצליח מושג שיפור מאוד משמעותי ביחסים חברתיים וזוגיים, בדיכאון, התמכרויות, סומטיזציה והפרעות אחרות.

     

  • טיפול בהיפוכונדריה

    היפוכונדריה היא הפרעת חרדה שמאופיינת בדאגות מתמשכות ומאוד מטרידות באשר למצב הבריאותי. דאגה לבריאות וערנות לפגיעה בבריאות היא עניין טבעי ושכיח, ולפעמים גם מועיל. למשל, היא עשויה להניע לשמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית ובדיקות תקופתיות חשובות. ואולם, יתרונות אלו נעלמים כאשר הדאגה לבריאות מאבדת פרופורציות והופכת לחרדה קשה. חרדה קשה ממחלות מובילה לצמצום החיים, לפגיעה במערכות יחסים ולעתים קרובות לנסיגה בתפקודים מרכזיים בבית ובעבודה.

    יצויין כי היפוכונדריה היא מונח שהוצא מהגירסה העדכנית של הלקסיקון הפסיכיאטרי (DSM-5), ולמעשה פוצל לשתי אבחנות: אחת כוללת עיסוק אינטנסיבי בסימפטום או סימפטומים סומאטיים שפוגעים באופן משמעותי בחיי היום-יום (כאבים בגפיים, נגעים בעור, מיגרנות, עייפות, בעיות עיכול ועוד) והשנייה מתקיימת ללא סימפטומים סומאטיים משמעותיים.

    מה מוביל להיפוכונדריה?טיפול בהיפוכונדריה

    גישות שונות מציעות הסברים ודגשים שונים לחרדות קשות הנוגעות לבריאות. הבולטות ביניהן היא הגישה הקוגניטיבית, המודל הבינאישי והגישה הפסיכו-דינאמית.

    הגישה הקוגניטיבית מתמקדת ברגישות יתר לאותות גופניים ובפרשנות קטסטרופאלית של סימנים גופניים ונפשיים. הגוף מתנהל כמערכת דינאמית שעוברת שינויים רבים בכל זמן נתון. בעוד מרבית האנשים נוטים להתעלם משינויים אלו או לייחס להם משמעויות נסבלות, אנשים שסובלים מחרדת בריאות מעניקים להם משמעויות קיצוניות של פוטנציאל לאסון.

    המודל הבינאישי מתאר חרדות בריאות כתהליך שמתרחש בתוך יחסים. המודל מצביע על כך שמרבית האנשים שסובלים מחרדות בריאות חווים בתוך יחסים חוסר ביטחון, תלות ופחד עז מדחייה. חרדה ממחלות מניעה אותם לבקש טיפול, הרגעה ונחמה מצד יקיריהם. ואולם, כאן נוצרת דינאמיקה מעגלית: החרדה לרוב אינה מתקבלת באהדה, אלא בביטול וחוסר סבלנות. יחס זה מגביר את תחושות הזרות, הניכור וחוסר האמון (תחושה שלאחרים לא אכפת), ואלו דוחפות להחמרת החרדה והעיסוק במחלות, וחוזר חלילה.

    איך מטפלים בהיפוכונדריה?

    הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בהגמשת העמדות והאמונות הגלויות שנוגעות למחלות, ובאימוץ תפיסות גמישות יותר כלפי אותות גופניים. לעומת זאת הטיפול במודל הבינאישי או בגישה פסיכו-דינאמית מתייחס למחשבות מורכבות יותר שמתקיימות מתחת לפני השטח במעין ג'יבריש פנימי. הוא ישאף לנסח חלק מהמחשבות הללו כדי שאפשר יהיה לשאת ולעבד אותן, ובדרך זו לסייע להפחתת העיסוק בדאגות מוגזמות.

    שאלות נוספות על היפוכונדריה ופחד ממחלות:

  • פחד ממחלות

    פחד ממחלות עשוי להתבטא במגוון צורות וחומרות. בצורה הקלה ביותר מדובר בפחד שעשוי להתעורר בעקבות חוויה כלשהי ולחלוף מעצמו. החוויה יכולה להיות סימפטום מדאיג או ידיעה על גילוי מחלה קשה באדם מוכר. פחד כזה אינו עניין נעים, אך הוא טבעי ונסבל, והשפעתו על החיים מתונה.

    חרדות בריאות וחולי

    בניגוד לפחד חולף, חרדות הנוגעות למחלות עלולות להיות עיקשות ומתמשכות ולשבש את החיים באופן ניכר. השיבוש נובע משתלטנותן של המחשבות, הדאגות וההתנהגויות סביב בעיות הבריאות
    . אנשים שסובלים מחרדות בריאות נעשים משועבדים לחיפוש וגילוי סימפטומים, פניות חוזרות ונשנות לרופאים, חיפוש כל בדל מידע על המחלות וניסיונות נואשים פחד ממחלותלהירגע. במקרים רבים אנשים שסובלים מחרדות הנוגעות לבריאות מתעקשים על בדיקות רפואיות מיותרות שבחלקן אף מזיקות. העיסוק המתמשך בבעיות בריאות יוצר שחיקה נפשית ופיסית, פגיעה בתפקודים חיוניים בעבודה ובבית, ולעתים קרובות פגיעה במערכות יחסים חשובות.

    אלו חרדות בריאות ישנן?

    שלוש חרדות הבריאות המוכרות כיום הן היפוכונדריה (על אף שהוצאה מ- DSM-5), הפרעת סומטיזציה וחרדת מחלות. המשותף לכולן הוא עיסוק מוגזם בדאגות הנוגעות לבריאות, שמתמשך על-פני חצי שנה לפחות ויוצר מצוקה משמעותית. במקרים רבים מתלוות לחרדות אלו בעיות נוספות כגון כאבים כרוניים, תסמונת המעי הרגיז, עייפות כרונית, חרדה, דיכאון קליני ועוד. אלו הם שילובים שמקשים על ההחלמה, ולכן חשוב לטפל בחרדות אלו מוקדם ככל האפשר.

    לקריאה נוספת על פחד ממחלות:

  • התקף חרדה בשינה

    התקף חרדה בשינה הוא התעוררות אל מצב של פאניקה. מדובר בהתעוררות לתוך אירוע פתאומי ואינטנסיבי של חרדה, שנמשך 2-8 דקות ומלווה בסימפטומים רבים כגון דופק מהיר, הזעה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, נימולים, סחרחורת, מיחושים בבטן, פחד למות או להשתגע ועוד. למרות שהסממנים של התקפי חרדה מזכירים סימפטומים של התקפי לב, מדובר באירוע שאינו מסכן חיים.

    מתי מתרחשים התקפי חרדה בשינה?

    לרוב כשעה עד שלוש שעות לאחר ההירדמות, ובעיקר במעברים בין השלב השני לשלישי במחזורי השינה. מדובר במעברים משינה קלה לשינה עמוקה, שבה הרגישות לגירויים חיצוניים היא הנמוכה ביותר.

    מי סובל מהתקפי חרדה בשינה?התקף חרדה בשינה

    רבים מאלו שסובלים מהתקפי חרדה בשעות היום (אומדנים של כ-60%). מרבית האנשים שסובלים מהתקפי חרדה חוו בסמוך להתקף הראשון אירועי חיים מלחיצים בעבודה, בזוגיות, במשפחה או בבריאות. בהמשך, הפחד מההתקפים הבאים מהווה גורם עצמאי למתח ולחרדה שמחישים התקפים נוספים.

    להתייעצות ראשונית לחץ כאן

    מה גורם להתקפי חרדה בשינה?

    התקפי חרדה בשינה, בדומה להתקפים בעירות, נובעים מפרשנות קטסטרופאלית לאירועים פיסיולוגיים. מכיוון שהתקפים בשינה מתרחשים כמעט תמיד במעבר משינה קלה לעמוקה, יתכן שמדובר בפחד מאובדן השליטה וברגישות יתר לשינויים הפיסיולוגיים שמתרחשים במעבר לשינה עמוקה. ההתקפים יכולים להחמיר עקב דילול או הפסקה בנטילת תרופות פסיכיאטריות, בעיקר של סמי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (למשל קסנקס או וואבן).

    בעיות נלוות להתקפי חרדה בשינה

    רבים מהאנשים שסובלים מהתקפי חרדה בשינה מדווחים על פחד להירדם ועל חוסר שינה, שמגבירים פגיעות למצוקות נפשיות מגוונות. בנוסף, עלולות להתלוות מחשבות והתנהגויות אובדניות, דיכאון, מחשבות טורדניות, קשיים ביחסים בינאישיים, קשיי נשימה וסומטיזציה (ביטויים גופניים של לחץ נפשי).

    איך מטפלים בהתקפי חרדה בשינה?

    ההבחנה המרכזית היא בין טיפול תרופתי לטיפול שאינו תרופתי. הטיפול התרופתי נעזר בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים ובנוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הנפשי עשוי לכלול מתן מידע על ההתקפים וההתמודדות עימם, אך עיקר העבודה תושקע ביצירת מגע עם מחשבות, תפיסות ותחושות שיוצרות מתח ומעוררות חרדה. לעתים קרובות, תהליך כזה מוביל להפחתה משמעותית בחרדה ולהיעלמותם של התקפי החרדה.

    לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

  • כאב פסיכוסומטי

    כאב פסיכוסומטי הוא כאב פיסי אמיתי שנובע בעיקר מכאב נפשי. הביטוי "כאב לב" אינו מטפורי, אלא ממשי. כשאנשים חשים צער עמוק הם עלולים לחוות אותו ככאב פיסי. הכאבים הפסיכומטיים כולים להיות בחזה, בבטן, בראש, בגב או בגפיים, והם יכולים להופיע כקשיי נשימה, סחרחורות, קשיי שינה וסימפטומים גופניים אחרים.

    ישנן עדויות רבות לכך שכאבים נפשיים מתבטאים בכאבים פיסיים. למשל, מחקרים בתחום הכאב מצאו שחוויות של נטישה מפעילות את מנגנוני הכאב במוח ומתבטאות בכאבים פיסיים לכל דבר ועניין. בנוסף, מחקרים מצאו שתרופות המשמשות לשיכוך כאבים פיסיים עוזרות גם להקלה על שברון לב, ושאנשים שרגישים לדחייה חברתית רגישים מאוד גם לכאבים פיסיים. אלו הן עדויות לקשר משמעותי בין סימפטומים פיסיים למצוקות רגשיות, ולמנגנונים מוחיים משותפים לכאבים פיסיים ורגשיים. לכן אין זה מפתיע, שמחלות וכאבים פיסיים רבים מושפעים ממצבים נפשיים.

    ממה כאב פסיכוסומטי נובע?

    ממצוקה נפשית. מחקרים על כאב סומטי ועל הפרעת סומטיזציה מצאו שהנטייה לבטא מצוקות נפשיות דרך הגוף מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, אורגניים ונפשיים-חברתיים. עכאב פסיכוסומטיוד נמצא שכאבים פסיכוסומטיים משמשים בשלושה תפקודים מרכזיים:

    1. תשומת לב לגוף כהגנה מפני עיסוק במצוקה נפשית. במקרה זה הכאב הפיסי משמש כמעין חומר מיסוך לכאב הנפשי. למשל, לא מתעסקים בצער, אבל או חרדה, אלא בכאבי הגב. או: לא נותנים את הדעת על זיכרונות מכאיבים אלא על קשיי נשימה וסחרחורות. חשוב לציין שהסחת הדעת לכאבים פיסיים אינה מניפולטיבית. אף אחד לא אומר לעצמו במודע: "עדיף לי לסבול כאב פיסי מאשר צער או זעם". ואולם, כשהכאב הפיסי משכיח בפועל את המצוקה הרגשית, די קשה לוותר עליו.
    2. הגנה מפני רגשות קשים ודחפים תוקפניים חבויים. רגשות עוינים (כעס, זעם, קינאה ושנאה) מתקיימים באופן טבעי במערכות יחסים קרובות. כאשר רגשות כאלה נתפסים כלגיטימיים וכמובחנים ממעשים אפשר לשאת אותם. למשל, אֵם יכולה לחשוב מחשבות מאוד קשות על בנה ("החיים שלי נעצרו בגללו"; "לפעמים בא לי לא לראות אותו") ועדיין להיות אם טובה לבנה ולטפל בו היטב. ובדוגמה אחרת: אישה יכולה לאחל לשכנתה: "הלוואי שתמותי" ועדיין לדעת שמדובר במחשבות שאינן נקשרות לאלימות אמיתית.  ואולם, כאשר מחשבות ורגשות קשים נתפסים כאסורים, וכאשר החשיבה מתקשה להבחין בין מחשבות למעשים, הם נתפסים כמסוכנים ומפחידים. במצבים אלו עולה צורך למצוא פטנטים שימנעו את ביצוע המחשבות. למשל פטנט שימנע מהאם להזיק לבְּנה או מהאישה להפעיל אלימות כלפי שכנתה. כאבים ומחלות מייצרים מגבלות פיסיות שמקשות על  ביצוע רעיונות תוקפניים, ובדרך זו משמשים כמעין אזיקים עצמיים.
    3. קריאה לעזרה ותמיכה. כל אדם זקוק לתמיכה ולהבנה. אנשים מביעים את צרכיהם ומגייסים תמיכה מקרוביהם בדרכים רבות. חלקן מיטיבות (שיחות, יצירות, תחביבים וכו') וחלק בעייתיות. למשל, כאשר אדם מביע את מצוקותיו בהתקפי זעם או בשתייה מוגזמת, אלו הן דרכים מזיקות ואף הרסניות. ישנם אנשים שמגייסים את תמיכת קרוביהם  באמצעות מחלות וסימפטומים פיסיים. חולשותיהם, מחלותיהם וכאביהם מסמנים לקרוביהם עד כמה הם נזקקים לסיוע ולקירבה. בהיעדר חלופה טובה יותר, זוהי צורת תקשורת שעלולה להתקבע בזוגיות ובמשפחה.

     לסיכום, כאבים פסיכוסומטיים עשויים לשמש להסחת הדעת ממצוקה נפשית, להסתרת מחשבות קשות ולגיוס תמיכה וקירבה. המשותף לשלושת הפונקציות הללו הוא שכולן מתקיימות בצורה לא מודעת. אנשים אינם "מייצרים" מחלות באופן מניפולטיבי ומודע. אך כאשר המחלות משרתות מטרות חשובות, קשה מאוד לוותר עליהן.

    טיפול נפשי שיאפשר מגע אותנטי עם מחשבות, רגשות ודימויים, עשוי לתרום לפיתוח תקשורת בינאישית אפקטיבית ולצמצום משמעותי של כאבים פסיכוסומטיים.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים גופניים ללחץ נפשי:

  • מחלות פסיכוסומטיות

    המונח "מחלות פסיכוסומטיות" מתייחס למחלות גופניות אמיתיות שמושפעות ממצבים נפשיים. זהו ביטוי מביך, משום שמובלעת בו האשמה כלפי החולה  ("אתה הוא זה שמייצר את המחלה", "הבעיה היא בראש שלך" וכו'), וספק בלתי מוצדק בקיומה של מחלה אמיתית.

    המונח "מחלות פסיכוסומאטיות" לא רק מביך אלא גם מבלבל, וזאת מפני שהמדע מכיר כבר שנים רבות בכך שמחלות פיסיות רבות פורצות או מחריפות בעקבות לחצים נפשיים. סרטן, סוכרת, כאבי גב, פסוריאזיס ומחלות עור אחרות, מחלות לב וכלי דם, הפרעות עיכול ומחלות אוטו-אימוניות רבות מושפעות ממצבים רגשיים. האם השפעות אלו הופכות אותן למחלות מדומות? בשום אופן לא. ואולם, הכרה בהשפעות הרגשיות מאפשרת לנו להציע דרכים נוספות של מניעה וטיפול במחלות אלו, ובעיקר פסיכותרפיה.מחלות פסיכוסומטיות

    סומטיזציה

    מחלות פסיכוסומאטיות יכולות להגיב היטב הן לטיפול רפואי קונבנציונאלי והן לטיפול פסיכולוגי, כאשר התגובות הטובות ביותר הן לשילוב של טיפול רפואי ונפשי. ואולם בהפרעת סומטיזציה נוצרות מחלות גופניות שמבטאות לחץ נפשי ואינן מגיבות היטב לטיפול רפואי רגיל. זוהי הפרעה מאוד שכיחה באוכלוסיה (עד 16%) ומתקיימת בכרבע מהפניות לרופאי משפחה. רופאי משפחה ורופאים מומחים עומדים חסרי אונים מול מחלות שאין להן הסבר אורגני והן לא ניתנות לריפוי בדרכים המוכרות להם.

    מי סובל מסומטיזציה  וממחלות פסיכוסומאטיות?

    מחלות סומטיות רווחות במיוחד בקרב אנשים שסובלים מדיכאון, חרדה ו/או אלקסיתימיה. כמו-כן הן שכיחות מאוד בקרב אנשים שעסוקים בחרדות הנוגעות ליחסים קרובים. כאשר אדם זקוק לקשר קרוב, אך מתקשה לבטוח בתמיכה שיקבל מיקיריו, הוא עלול לפתח נטייה לסומטיזציה.

    מחלות סומטיות ופסיכוסומאטיות גורמות סבל רב שאינו מחויב המציאות. אפשר וכדאי להסתייע בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), מפני ש"גוף בריא בנפש בריאה" הוא לא רק קלישאה אלא אופציה אמיתית לחיים.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

Back to top button
דילוג לתוכן