בעיקר בהקשבה ותמיכה. כדאי להיזהר ממתן עזרה שמאפשרת לחבר להשבית את תפקודיו המשפחתיים או החברתיים. כמו-כן כדאי להימנע מהפעלת לחץ “לצאת מזה“. לפעמים משבר של חבר או חברה מאיים עלינו במידה כזו, שנעשה לנו דחוף “להחזירו למוטב” ולדעת שהכל בסדר. לחץ כזה לא ייטיב עם החבר, אלא רק יוביל אותו …
קרא עודהאם רוב האנשים עוברים משבר בתקופת אמצע החיים?
לא. רוב האנשים אינם עוברים משבר באמצע החיים. שיעור גבוה של שינויים בקריירה או במצב המשפחתי בגיל זה אינם מעידים בהכרח על משבר. למשל, גירושים בגילאי ה-40 וה-50 הם שכיחים למדי, אך לא תמיד נובעים ממשבר אישי. לפעמים הם תוצאה של הבשלה הדרגתית לאורך החיים, ושל מצב משפחתי או חברתי …
קרא עודמהם הסימנים למשבר אישי?
לעתים קרובות, אנשים אינם מודעים לכך שהם עוברים משבר אישי, אלא רק כשהם שרויים עמוק בתוך המשבר או בהתבוננות בדיעבד לאחר שהמשבר חלף. קורה שהסביבה הקרובה מבחינה שמשהו קורה, אך האדם עצמו אינו מודע לכך. הנה כמה סימנים שכיחים למשבר נפשי. בכל מצב משברי יכולים להופיע חלק מהתסמינים, והם מסמנים …
קרא עודקלפטומניה
קלפטומניה היא הפרעה נפשית, שמאופיינת בדחף בלתי נשלט לגנוב חפצים חסרי משמעות. הגניבה אינה נעשית מתוך צורך במוצר שנגנב והיא אינה משמשת להשגת רווח חומרי כלשהו. היא נעשית מתוך דחף שאינו בר כיבוש. מרבית הגניבות הן מחנויות, אך גם מחברים, בני משפחה ומקומות עבודה. אנשים שסובלים מקלפטומניה מודעים להתנהגותם ומתביישים …
קרא עודהאם אפשר לחוות בדידות רגשית בעקבות אירועים חיוביים?
בהחלט. אנשים מצפים מאיתנו לשמוח ולהיות מסופקים מאירועי חיים חיוביים, ולעתים קרובות הם שוכחים שגם אירועים חיוביים כרוכים בהתמודדות עם אובדנים וקשיים. דוגמאות שכיחות לכך הן נישואים והולדת תינוק. מדובר באירועים שנחשבים משמחים, אך הם מזמנים התמודדויות מורכבות וקשות. באופן דומה שחרור מהצבא עשוי לעורר לא רק שמחה אלא גם …
קרא עודמי סובל מבדידות רגשית?
הרבה מאוד אנשים. פגיעוּת מיוחדת לבדידות רגשית קיימת לאחר סיום קשר זוגי, לאחר יציאה ממסגרת השתייכות כגון צבא, לימודים או עבודה, באנשים מבוגרים שאיבדו את יקיריהם ובאנשים שכישוריהם החברתיים אינם מפותחים. כמו-כן מועדים לבדידות אנשים שסובלים מהערכה עצמית נמוכה, דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות ובעיות נפשיות אחרות, וכן אנשים שחווים פגיעה …
קרא עודאיך טיפול פסיכולוגי עוזר למצבי בדידות רגשית?
בעיקר בשתי דרכים הקשורות זו בזו: בטיפול פסיכולוגי נוצר קשר קרוב ואמין בין שני אנשים. קשר זה בשום אופן אינו מהווה תחליף לקשרים זוגיים, חברתיים או משפחתיים. אך חווית הקשר הטיפולי לעתים קרובות מסייעת לפתיחת דלת נפשית לקשרים יותר קרובים ויותר מספקים עם אנשים אחרים. הטיפול מאפשר התבוננות בדפוסי התנהגות, …
קרא עודלמה התפרצויות הזעם הן על האנשים הקרובים לי ביותר?
מכמה סיבות טובות. הנה שלוש מהן: כי כלפי האנשים האלה אנחנו חושפים את התקוות והפגיעויות החזקות ביותר. בני זוג, הורים, ילדים וחברים קרובים הם האנשים שלהרגשתנו יש בידם לגרום לנו אושר רב וסבל גדול. ולכן כלפיהם אנחנו מפתחים את הרגשות הטעונים והחזקים מכל. כי עם האנשים הקרובים לנו ביותר אנחנו …
קרא עודאיזה טיפול פסיכולוגי מומלץ למי שסובל מהתקפי זעם?
שני הטיפולים הנפוצים בתחום זה הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או טיפול פסיכודינאמי. ישנן אפשרויות נוספות (למשל טיפול אקסיסטנציאליסטי), אך במסגרת זו לא ניכנס לכל הדקויות. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מכוון לכלים מיידיים לשינוי התנהגותי. הוא מושך בעיקר אנשים שאין להם סבלנות או רצון להיכנס לתהליך מעמיק, ורוצים “לקבל כלים” כאן ועכשיו. חשוב …
קרא עודהאם אפשר להפסיק התקפי זעם בלי טיפול פסיכולוגי?
כן. ישנם אנשים שמפסיקים את התקפי הזעם בכוחות עצמם. חלקם באופן הדרגתי שנלווה לשינויים אחרים בחייהם (למשל ילדים שבגרו) וחלקם לאחר אירוע מטלטל. ואולם, הפסקה עצמית של התקפי זעם דומה להפסקה עצמית של עישון. אנשים רבים רוצים להפסיק ולא עומדים בכך, מפני שבעת מצוקה הדחף גובר על ההיגיון ומכניע את …
קרא עוד