אנשים עם הפרעת אישיות גבולית יכולים להיעזר בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), לרוב אינטנסיבי ומתמשך. רמת האינטנסיביות ומשך הטיפול תלויים בהערכת המצב ע”י המטופל והמטפל. ישנם אנשים שנזקקים לשלושה עד ארבעה מפגשים בשבוע, וישנם שיכולים להסתפק במפגש או שניים. כמו-כן נשקל בהתאם למצב שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי. מטרתו הראשונית …

הורים בכלל, והורים לילדים עם צרכים מיוחדים בפרט, מתמודדים עם שני מוקדים בסיסיים של לחצים ועומסים: לחצים חיצוניים ולחצים פנימיים. הלחצים החיצוניים הם כל הלחצים והעומסים ה”אובייקטיביים” שנגזרים מהורות לילד עם צרכים מיוחדים. אלו מתייחסים לא רק לילד, שהטיפול בו דורש כמות עצומה של משאבים פיסיים ומנטאליים, אלא גם לזוגיות …

ילדים עם צרכים מיוחדים הם ילדים שיש להם או שהם נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות פיסיות, התפתחותיות, התנהגותיות או רגשיות מתמשכות, שדורשות טיפול שמעבר לזה שנדרש בילדים באוכלוסיה הכללית. תחת הגדרה זו נמצאים ילדים עם שיתוק מוחין, אוטיזם כולל תסמונת אספרגר, תסמונת דאון, פיגור קל עד קשה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי …

דרך דיבור בשניים והתבוננות משותפת על מה שקורה. הסימפטום הגופני הוא דרך לא מילולית לביטוי מצוקה נפשית. הוא מתקיים ואף גובר ככל שהמצוקה הנפשית נותרת חבויה ובלתי נגישה. מדובר בדרך מאוד ראשונית להכריז על בעיה, שמוכרת לכולנו מינקות. כתינוקות, לא יכולנו להשתמש בשפה מילולית, וביטאנו את עצמנו בעיקר דרך הגוף. …

לא…. וכן. לא, כי קיומו של סימפטום מסוים לא מצביע על הגורם ללחץ. הוא רק מודיע שיש מצוקה נפשית. אפשר לדמות זאת לחום. כשיש חום, אנחנו יודעים שמשהו השתבש, אך אין לנו מושג מהו הדבר שהשתבש. וכשמישהו משתמש באופן מוגזם באלכוהול או סמים אנחנו מבינים שהוא מנסה לטשטש חוויה פנימית …

כי הלחץ משפיע על מערכות רבות ויוצר בהן שיבושים נרחבים. לחץ ממושך משפיע על תפקוד המערכת החיסונית ועל מינון הורמונים שונים, ואלו מתבטאים בדרכים מגוונות. לכן, מקומם של טיקים, של כאבים ושל מיחושים גופניים יכול להשתנות לאורך תקופות ואפילו באותו היום. כך גם סימפטומים התנהגותיים. לעתים קרובות מופיעים כמה סימפטומים …

ראשית לא להתבודד. לצאת, לשוחח עם חברים, להשתתף בפעילויות שאתם אוהבים. אם אתם מרגישים שנכון לכם – לחזור ולהכיר בני זוג פוטנציאליים. היכרות חדשה פועלת לעתים כמו תרופת פלא, גם אם היא אינה מבשילה לכדי קשר חדש. שנית, אם המצוקה מתמשכת, ובמיוחד אם מתפתחים סימנים לדיכאון, חרדה, בדידות או תחושת …

כן, אך לרוב לא בסמוך לסיום הקשר. בתקופה שלאחר סיום הקשר כל צד צריך להקדיש את תשומת ליבו לעצמו ולבנייה מחודשת של חיים נפרדים. בתקופה זו לעתים קרובות צד אחד באופן בולט פגיע יותר מהאחר, ובשני הצדדים ישנם רגשות טעונים ומחשבות שכדאי לעבד. רצון להישאר ידידים נובע לעתים קרובות מרגשי …

כולנו נחשפנו לסיפורים על בני זוג שנפרדו וחזרו. סיפורים אלו עשויים לעורר תקווה בקרב כל מי שכָּמֵה להשבת הקשר הזוגי. במציאות, סיפורים כאלו הרבה יותר נדירים מאשר בספרות ובקולנוע. בדר”כ לפחות אחד מבני עקבי בדעתו ואינו רוצה לחזור לקשר. במקרה כזה אפשר לכאוב את המצב ולהתאבל על אובדן הקשר, אך …

לא. לפעמים אנשים מגיבים באופן קשה מאוד לסיומו של קשר בעייתי, לא בריא ואפילו כזה שלא אופיין באהבה ובקירבה רבה. יש לכך כמה הסברים. הנה כמה מהם: קשרים בעייתיים ומאמללים הם לעתים קרובות מאוד אנרגטיים. כל צד בקשר כזה משליך על השני וסופג מהשני חומרים קשים שאינם זוכים לעיבוד מספק. …