עזרה נפשית

עזרה נפשית נדרשת במצבים שונים. לפעמים במצבי משבר, לפעמים כשמרגישים שהגיע הזמן להתייחס למשהו שקיים זמן רב (שנים, ולפעמים מתמיד) ולפעמים למטרות של בירור דילמות ובעיות.

מאמר זה יתמקד במצבי משבר. נבהיר מהו משבר, מה מאפיין משברים ובמה חשיבותה של עזרה נפשית במצבי משבר.

משבר מתרחש במצב, תהליך או אירוע שמציב קושי בלתי נסבל. זהו קושי שמעבר למשאבים הנגישים וליכולות ההתמודדות של הפרט.

חשוב להבין שמשברים אינם משהו נדיר. למעשה, הם חלק אינטגראלי מהחיים, ולפי מחקרים, כ-90% מהאנשים הבוגרים חווים אירועים טראומטיים או תקופות של משבר בשלב כלשהו בחייהם.

ישנם ארבעה מאפיינים בסיסיים בהתפתחות של משבר:

  1. פגיעה קשה באיזון הנפשי. סימפטומים שכיחים של פגיעה באיזון הנפשי הם תשישות, חוסר אונים, תחושה של אי כשירות, בלבול, סימפטומים פיסיים (למשל כאבי ראש או בטן, נגעים בעור), חרדה וירידה בתפקוד.עזרה נפשית דחופה
  2. פגיעה במנגנוני ההתמודדות. האמצעים המוכרים אינם מאפשרים חזרה למצב תקין. קריסת מנגנוני ההתמודדות מתבטאת באי יכולת להקל על הקשיים ובפגיעה חמורה בניהול העצמי (כלומר בניהול התגובות למצב).
  3. הלחצים מייצרים פגיעה משמעותית בתפקוד. הירידה יכולה להתרחש בכל התחומים המרכזיים: החברתי, המשפחתי ו/או התעסוקתי
  4. פרק זמן מוגבל. השלב הקריטי במשבר תחום בפרק זמן מסוים, לרוב במשך 4-6 שבועות.

הגדרת המשבר כנגרם מ”מצב” או “אירוע” כוללת הן מצבים פנימיים לפרט (למשל תקופה של דיכאון) והן אירועים חיצוניים. אירועים שמובילים למשבר יכולים להיראות “גדולים” (תאונת דרכים, תקיפה, יציאה לגמלאות, נישואים) או “קטנים” (הצקות בעבודה או במשפחה, תפקיד חדש בעבודה, שינוי מקום מגורים), ומה שחשוב הוא שהם מאיימים באופן משמעותי על האיזון הנפשי. הספרות המחקרית משתמשת במושג אירועים קריטיים (critical incidents) לתיאור אירועים שיש להם פוטנציאל להוביל למשבר באנשים רבים שחווים אותם. אירועים כאלו יכולים להיות מוות של אדם קרוב, סכנת חיים, פציעה, עדות לפגיעה או הריגה של אדם אחר וכו’. ואולם, כל אירוע שעשוי לפגוע באופן משמעותי באמונות בסיסיות ובסדר הטוב של מערך החיים יכול להוביל למשבר.

משבר הוא תמיד פרשת דרכים, שיש לה פוטנציאל לפגיעה ולבנייה. כאשר נוצרת חוויה של ההתמודדות אפקטיבית עם המשבר, למידה מהניסיון, חיזוק יכולות התמודדות ושינוי מועיל בסדרי העדיפויות, התוצאה היא צמיחה והתחזקות. לעומת זאת כשההתמודדות אינה מוצלחת, ומלווה בתחושות של חוסר אונים וייאוש, במחשבות לא רציונאליות ובהתנהלות נוקשה, התוצאה היא סיכון מוגבר להתדרדרות ולבעיות נפשיות עתידיות.

עזרה נפשית דחופה

בתקופת משבר, האדם פגיע יותר ומוגן פחות מהרגיל. מצב זה נושא פוטנציאל חיובי, מפני שכאשר ההגנות המוכרות נחלשות, נוצרת פתיחות לרעיונות חדשים ולדרכים חדשות לפתרון בעיות, ומתאפשרת הבנה מחודשת של האדם את עצמו ואת זולתו. לכן עיתוי העזרה הוא קריטי. מאחר והמשבר תחום בפרק זמן מוגבל (לרוב מספר שבועות), הפגיעוּת והפתיחוּת גם כן מוגבלות בזמן. לאחר פרק הזמן האקוטי, “הקולטנים” עלולים להיסגר, ואפשרויות השינוי יצטמצמו.

התערבות במשבר היא כל עזרה דחופה שמטרתה לסייע לפרט לחזור לרמה טובה של תפקוד נפשי, חברתי ופיסי, ולמנוע סיכון לפוסט-טראומה או להתדרדרות מתמשכת. התערבויות במשבר צריכות לכלול ארבעה מאפיינים עיקריים: מיידיות, קירבה, תועלת וטווח קצר. עליהן להביא קודם כל ליציבות (הפסקת ההתדרדרות), ובהמשך להקלה על הסימפטומים האקוטיים של הלחץ, שיקום של תפקוד עצמאי (אם אפשרי) או הנגשה של עזרה אינטנסיבית יותר במידה ולא ניתן להגיע לתפקוד עצמאי.

עזרה נפשית און-ליין

באופן כללי, אני ממליצה לפנות לטיפול שמתבסס על פגישות פיסיות, פנים-מול פנים, עד לסיום התהליך (מתי נכון לסיים? על כך בפוסט נפרד).

ואולם, ישנם מצבים בהם האפשרות הפיסית אינה קיימת או אינה נגישה דיה. בתקופת סגרי הקורונה, למשל, אפשר היה להגיע לטיפולים נפשיים, אך מטופלים ומטפלים רבים העדיפו להיפגש און-ליין בטלפון, בזום ובאמצעים אחרים. חלק מהמטופלים מצאו אפיק זה כמועיל עבורם לא פחות מהפגישות הפיסיות (וכנוח יותר מבחינת עומסי הנסיעות), וביקשו להישאר בו, וכיום ישנם הרבה יותר טיפולים און-ליין משהיו בעבר.

מצב אחר שבו נדרש טיפול און-ליין הוא כאשר אין אפשרות לצאת מהבית (בשל מחלה, דיכאון או חרדה חמורים), או כאשר העזרה הנדרשת היא דחופה ביותר, ולא נמצא מטפל זמין להתחלת טיפול.

במצבים אלו ישנן שתי אפשרויות לקבלת עזרה און-ליין:

  1. פניה למטפל/ת שמעניק/ה פרטי עזרה און-ליין
  2. פניה לגוף שמתמחה בעזרה נפשית דחופה און-ליין. שני הגופים הבולטים בתחום זה הם עמותת ער”ן ועמותת סה”ר.

חשוב לדעת הבדל מרכזי אחד בין פניה למטפל לפניה לעמותה שמעניקה עזרה ראשונה און-ליין: למטפל פונים אם רוצים עזרה מקצועית מתמשכת, מעבר לעזרה הראשונה. אם רוצים לפנות לאיש מקצוע שיכול לתת עזרה נפשית ככל שיידרש.

לעומת זאת לעמותות כגון ער”ן וסה”ר פונים כדי לקבל עזרה ראשונה בלבד, ממתנדב שעבר לצורך כך הכשרה. לרוב מדובר בשיחה אחת שלא יהיה לה המשך. הפניה לעמותות אלו היא אנונימית, והשירות שיתקבל הוא אנונימי. אתם לא תדעו עם מי אתם מדברים והמתנדב לא ידע למי הוא נותן עזרה.

ער”ן – עזרה נפשית

ער”ן היא עמותה וותיקה שמעניקה עזרה ראשונה דחופה בטלפון ובצ’אט. ער”ן מעניקה עזרה ראשונה טלפונית 24 שעות ביממה במשך כל ימות השבוע. העזרה ניתנת ע”י מתנדבים שעברו הכשרה מתאימה. ער”ן מקבלת מאות פניות ביום, ולכן צברה ניסיון רב במענה בחירום, כולל מענה מציל חיים. אפשר להיעזר בשירותי ער”ן בכמה אופנים עיקריים:

  1. טלפון 1201. כאמור, שירות זה פעיל 24 שעות ביממה במשך כל ימי השבוע.
  2. צ’אט אנונימי אליו ניתן להגיע בלחיצה כאן, פעיל מ-8:00 בבוקר ועד 2:00 בלילה.
  3. פורום אנונימי שאליו ניתן להגיע בלחיצה כאן.

סה”ר – עזרה נפשית

סה”ר היא עמותה שמעניקה עזרה נפשית אנונימית בצ’אט. העזרה ניתנת ע”י מתנדבים שעברו הכשרה מתאימה. אל הצ’אט ניתן להגיע בלחיצה כאן, והוא פעיל בימי א’-ה’ בין השעות 16:00 ל-24:00 ובימי שבת בין 21:00 ל-24.

טיפול נפשי במצבי משבר

משבר נפשי

להבדיל מעמותות כמו ער”ן וסה”ר, שמעניקות עזרה דחופה חד-פעמית, אפשר ומומלץ להיעזר בטיפול נפשי שאינו מוגבל במספר הפגישות, ויכול להימשך כל עוד המטופל מעוניין בכך. בלתי אפשרי לכתוב כאן איך עובד הטיפול הנפשי, אך אפשר לציין כמה עקרונות להתערבות במצב משברי אקוטי, ואשר שונים מטיפול במצבים אחרים שאינם מאוד משבריים. אלו כוללים מענה מיידי, השגה של התייצבות ו”החזרת הנשימה”,

ולפעמים עזרה אקטיבית בפתרון בעיות. כל אלו מסייעים כמובן להחזרת הביטחון העצמי והיכולת התפקודית.

משברים באנשים שמתמודדים עם מחלות נפש

המודל של משברים באנשים בריאים מדבר על המשבר כמצב של הפרת האיזון הנפשי, ועל ההתמודדות כתהליך של שיקום האיזון ויכולות התפקוד. מודל זה לא לגמרי מתאים לאנשים שמתמודדים עם מחלות נפש כרוניות. אנשים אלו מתארים את תקופות המשבר בצורות אחרות. הם לרוב מתארים את המשבר כמצב מציף, מתיש ומכניע. במצבים אלו מתוארות תחושות של חוסר שליטה על המצב ועל העצמי, פחד ובדידות.

ישנם כמה מאפיינים ייחודיים למשברים באנשים שמתמודדים עם מחלות נפש:

  1. היעדר גורם (טריגר) ברור. באנשים בריאים, לרוב אפשר לזהות טריגר שמוביל למשבר. למשל אובדן אדם קרוב, אבחון מחלה קשה, שינוי סטטוס משפחתי או פיטורים. לעומת זאת בקרב מתמודדים עם מחלות נפש, המחלה עצמה יוצרת פגיעות מתמשכת למשברים. המשברים נוצרים תוך החמרה בסימפטומים ללא סיבה חיצונית או ממוקדת, והמאפיין הברור היחיד שמאותת על המשבר הוא הפרעות חמורות בשינה. בתקופות משבריות או מעט לפניהן, הם נוטים לשינה מוגזמת (הישארות במיטה למשך ימים שלמים) או לחוסר חמור בשינה, ואף אי יכולת מוחלטת לשינה.
  2. קושי בפנייה לעזרה. אנשים בריאים שנקלעים למצב משברי עשויים לבקש ולקבל עזרה מחברים, קרובי משפחה ו/או אנשי מקצוע. לעומת זאת מתמודדים עם מחלות נפש לעתים קרובות נמנעים מבקשת עזרה, אם מפני שהם חלשים וחסרי אונים מדי, או מפני שאינם מודעים למצב המשברי. במצבים אלו הפנייה לעזרה נעשית לפעמים ע”י אדם אחר. למשל הורה או בן-זוג שרואה את ההתדרדרות.
  3. סיכונים – באנשים בריאים, הסיכון העיקרי במשבר הוא התפתחות של פוסט-טראומה או ירידה ברווחה הנפשית. במתמודדים, הסיכונים כוללים בנוסף אובדנות, פגיעות בעצמי ובאחרים, בלבול וירידה בתפקוד הפיסי והמנטאלי.
  4. שיטות העזרה והמניעה. אנשים בריאים שנקלעים למשבר בדר”כ אינם נעזרים בתרופות ובפנייה למערך בריאות הנפש, ואינם משתתפים בתוכניות מניעה. לעומת זאת מתמודדים עם מחלות נפש עשויים להיעזר בגישות ושיטות טיפול מסוגים אלו.

לצד ההבדלים בין מאפייני המשבר באנשים בריאים ובמתמודדים, אפשר לראות גם את המכנה המשותף. כולם (מתמודדים ואנשים בריאים) זקוקים לתמיכה חברתית בתקופות משבר. הן אנשים בריאים והן מתמודדים עשויים ללמוד לזהות תנאים להתפרצות משברים ולמנוע אותם, למשל ע”י שינה מספקת, הפחתת עומסים ויצירת סגנון חיים מתאים.

נסיבות להתדרדרות נפשיתעזרה נפשית דחופה

אנשים שמתמודדים עם מחלות נפש מתארים את הנסיבות שתורמות (גם אם לא באופן בלעדי) לתחושות של הצפה וחוסר שליטה. הנסיבות השכיחות ביותר הן חוסר איזון בתרופות (נטילת יותר מדי או פחות מדי תרופות), קונפליקטים בינאישיים, גירויים חזקים מדי, שימוש בסמים, הפרעות שינה, הימנעות מקבלת עזרה, חוסר בתמיכה משפחתית, ולחצים שנחווים באשפוז או במאסר.

סוגי משברים במתמודדים עם מחלות נפש

בול (2005 ,Ball) ועמיתיו ערכו ראיונות עם מטופלים פסיכיאטריים, ומתוכם זיהו ארבעה סוגים של משברים. רוב המתמודדים חוו כמה מהם במהלך חייהם:

  1. עצבנות, כעס ותוקפנות –אלו נובעים לרוב מהחמרה בסימפטומים. בחלק מהמקרים מדובר בשמיעת קולות שגורמים לעצבנות ודוחפים לתוקפנות או בהלוצינציות אחרות. סוג זה של משבר מתפתח במהירות, מה שמקשה על צפייה והתכוננות למשבר. טריגרים שעלולים להעצים כעסים ותוקפנות הם קונפליקטים בינאישיים שנעשים בלתי נסבלים כאשר הסימפטומים מתגברים וסף התגובה יורד.
  2. דיכאון או דכדוך – במהלך משבר מסוג זה אנשים מרגישים חוסר מוטיבציה ודיכאון. כשתחושות אלו מתחזקות, החולה עלול להסתגר בבית או חמור מכך, במיטה. לפעמים מתלוות אגורופוביה, פרנויה וחרדות אחרות. הטיפול העצמי והתחזוקה העצמית נפגעים. אנשים עלולים בתקופה כזו להימנע מרחצה, מאכילה ומפעולות יומיומיות אחרות, וכן להימנע מפנייה לעזרה. במשבר מסוג זה ישנה נטייה חזקה במיוחד למחשבות ותחושות אובדניות. משבר מסוג הדיכאון מתפתח לרוב בהדרגה. בדר”כ החולים אינם מזהים טריגר שהוביל אליו, אך חלק מהמתמודדים מספרים שהם נופלים למשבר כזה במצבים של לחץ מתמשך או כאשר הם שוקעים במחשבות על אכזבות ותסכולים מהעבר (מחשבות רומינטיביות).
  3. חרדה – החרדות והפרנויות יכולות להיות מאוד חזקות, עד כדי קיפאון (כולל אגורופוביה, הסתגרות בבית) או פאניקה. התפתחות משבר מסוג זה יכולה להיות הדרגתית או פתאומית, ולא זוהו טריגרים כלשהם להופעתו.
  4. אופוריה – ריגוש יתר, שמחה עצומה והיפראקטיביות. במצב זה יש פגיעה בחיבור למציאות, עד כדי ניתוק חמור. אין טריגרים מיוחדים לאפיזודות אלו, ולעתים קרובות החולים עצמם אינם מרגישים שהם בתוך משבר. אנשים אחרים עשויים לומר להם שהם “יותר מדי בהיי”. בניגוד למשברים משלושת הסוגים הקודמים, מרבית החולים מדווחים שמשבר מסוג זה הוא חוויה מהנה מאוד, שקשה לוותר עליה.

בתגובה למשברים מארבעה הסוגים הללו, חלק מהאנשים פונים בעצמם לעזרה (למשל פונים למיון, לרופא המטפל או לקרוב משפחה), חלק מקבלים עזרה שאחרים חיפשו עבורם (דבר שקורה באשפוז כפוי, אך לא רק), וישנם מטופלים שמנסים לטפל בעצמם. למשל נכנסים למיטה ומחכים שהשלב הקשה ביותר יעבור.

התגברות על המשבר

המשבר החריף עובר כאשר האדם כבר לא מרגיש כה מוצף ואינו סובל עוד מחוסר אונים קיצוני. כל תוכניות המניעה עבור מתמודדים מבקשות לאפשר הישארות לאורך זמן במצב כזה.

כמה מלים לסיכום

כל אדם, גם הבריא ביותר, עשוי לחוות במהלך חייו תקופות של משבר. משברים אינם תקלה, אלא הם חלק טבעי במערך החיים. כמו שישנן תקופות טובות, יצירתיות ומהנות, כך ישנן גם תקופות מערערות. משברים יכולים להתפתח לא רק מתוך אירועים שליליים כמו אובדן או התעללות, אלא גם מתוך אירועים חיוביים שמערערים את היציבות. למשל נישואים או לידה. יש לזכור שמצבי משבר טומנים בחובם פוטנציאל לפגיעה מתמשכת או לבנייה מחודשת, ומכאן חשיבותה של עזרה בעיתוי מיידי ככל האפשר. אם חברים ובני משפחה יכולים לתת עזרה מספקת – מה טוב. אך אם עזרה כזו אינה מספיקה, כדאי מאוד לפנות לעזרה מקצועית נכונה.

לקריאה נוספת

 

דילוג לתוכן