לחץ נפשי וטיקים

תסמונת טורט והפרעות טיקים מאופיינות בגלים עולים ויורדים של טיקים. השינויים בטיקים מתרחשים הן במהלך היום והן לאורך תקופות ארוכות יותר. למשל, ימים, שבועות ואף חודשים של טיקים חמורים לעומת ימים, שבועות או חודשים של טיקים קלים. הגורמים לשינויים אלו לא לגמרי ידועים, אך אחד החשודים המרכזיים ביותר הוא לחץ.

חוקרים רבים ניסו להבין באיזו מידה תסמונת טורט קשורה למצבי לחץ. זוהי שאלה לא פשוטה לבדיקה. בהפרעה שהיא במהותה ביולוגית, לא פשוט לעקוב אחר הממשק בין ביולוגיה לבין סביבה. קושי זה מתעצם בשל העובדה שתסמונת טורט כמעט תמיד מלווה בהפרעות נוספות שמגיבות לתנאים ביולוגיים וסביבתיים, ובעיקר חרדה, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), לקויות למידה והפרעה אובססיבית-קוטיקיםמפולסיבית (OCD). החמרה בכל אחת מההפרעות הללו (למשל החמרה של חרדה) יכולה להשפיע על מצבם של הטיקים, וקשה מאוד להבחין בין ההשפעות הישירות על הטיקים לבין ההשפעות שנוגעות להפרעות אחרות שמתקיימות במקביל.

לכן, השפעת לחץ על טיקים נבדקה הן במחקרי שדה, שבהם בדקו באיזו מידה אירועי חיים מלווים בהחמרת הטיקים, והן במחקרי מעבדה. מחקרי מעבדה הם מחקרים שבהם החוקרים יוצ
רים לחץ מכוון בתנאי מעבדה, ובודקים כיצד הנבדקים מגיבים לכך. למשל, הם מעלים במכוון את חום הגוף ובודקים האם הטיקים מתגברים, או מראים לנבדקים סרט שמעורר רגשות שונים (פחד, עצב וכו’) ובודקים האם במהלך הצפייה בו משתנה תדירות הטיקים.

המחקרים הללו הביאו עדויות משכנעות לכך שטיקים מוטוריים מתגברים בזמני דחק. במחקר שהתבסס על מדגם גדול במיוחד, 96.7% מהנבדקים העידו על התגברות של הטיקים בעקבות
לחצים נפשיים וחברתיים (Bornsterin et. al., 1990).  מחקרים שונים מראים שתדירות הטיקים ועוצמתם עולה בעקבות אירועים יומיומיים מלחיצים, ובמיוחד בעקבות אירועים שנתפסים שליליים. הכוונה אינה בהכרח לאירועים דרמטיים, אלא גם (ואולי בעיקר) לאירועים קטנים ושכיחים: מריבה עם חבר או לקוח, “מינוס” בבנק, ציון נמוך במבחן וכו’. אירועים כאלו לא רק מחמירים את הטיקים המוטוריים, אלא גם את ההפרעות האחרות, ובעיקר הפרעות חרדה ומצב רוח.

חשוב לציין שלושה היבטים הנוגעים להשפעת לחץ על תסמונת טורט:

  1. עד כה לא נמצא שאירועי לחץ נקשרים להופעה הראשונה של התסמונת. פריצת הטיקים כנראה לא מתרחשת בתגובה לאירועים מסוימים. המסקנה היא שלחץ משפיע על שינויים בתדירות ו
    עוצמת הטיקים, אך לא על המועד בו התסמונת מופיעה לראשונה.
  2. חוויה של לחץ מתקיימת לא רק באירועים שליליים כגון מריבה או מתח בבית, אלא גם בעקבות אירועים חיוביים, כמו קידום בעבודה, נישואים, הבאת תינוק לעולם וכו’. בחלק מהמחקרים נצמא שהטיקים מחמירים בעקבות אירועים שליליים וחיוביים שמייצרים מתח, ובאחרים נמצא שהטיקים מחמירים בעקבות אירועים שליליים בלבד.
  3. מחקרים בדקו את השפעתם של אירועים “גדולים” (נישואים, תחילת לימודים, עבודה חדשה) לעומת “קטנים” (מריבה, תאונה קטנה וכו’). כמעט בכל המחקרים שעסקו בנושא נמצא שאירועים קטנים מלווים בהחמרה של טיקים מוטוריים, אך רק בחלק מהמחקרים נמצא שאירועים גדולים משפיעים על הטיקים.

איך לחץ משפיע על טיקים?

נראה שתנאי לחץ לא גורמים להופעת טיקים, אלא הם בעיקר פוגעים ביכולת לדכא את הטיקים. בתנאי רוגע, אנשים רבים יכולים לשלוט במידה מסוימת בתזמון הטיקים ובנראות שלהם. מצבי לחץ כנראה “גונבים” משאבים שאפשר היה להשקיע בדיכוי הטיקים, וכך מובילים להגברתם.

ישנם שני הסברים מרכזיים להשפעתם של אירועים מלחיצים על עוצמת הטיקים. הסבר אחד אומר שאירועים מלחיצים משפיעים על כמה משפחות של הורמונים שפעילות יתר שלהם נקשרת לתסמונת טורט. מדובר בעיקר ברמות גבוהות במיוחד של דופאמין ושל נוראדרנלין (ידוע גם כנוראפינפרין). הסבר שני אומר שלחץ מתמשך או תכוף מחליש את המערכת החיסונית בהיבטים שנקשרים להגברת טיקים.

מגוון טיפולים להפחתת לחץ והפחתת טיקיםטיקים

ההבנה שלחץ משפיע על סימפטומים של טורט ושל הפרעות נוספות הובילה להתפתחות התערבויות שמטרתן הפחתת לחץ והשגת רגיעה. טיפולים אלו רלוו
נטיים במיוחד עב
ור אנשים שהטיקים שלהם מקושרים למצבי לחץ.

הטיפולים הללו מתחלקים לשלוש קבוצות: תרופות שמשפיעות על הורמוני לחץ, אימונים פיסיים בהפחתת לחץ וטיפולים פסיכולוגיים.

אימון פיסי להרפיית מתחים כוללים קשת רחבה של אפשרויות, בכללם מדיטציה, יוגה, הרפיית שרירים, נשימה סרעפתית ושימושים מודרכים בביו-פידבק. כיוון נוסף שעשוי לעזור הוא שימוש בטכניקות של קשיבות וזרימה (ובאנגלית: mindfulness). מדובר בגישה ובטכניקה של הגברת מודעות לתחושות ולרגשות שנחווים בכל רגע ורגע, וקבלתם ללא שיפוט. עדיין אין די מחקר שקושר ישירות בין שימוש בטכניקה זו להפחתת תסמיני טורט, אבל זהו תחום עם פוטנציאל מעודד.

חשוב לציין שאימוני הרפייה למיניהם עשויים להיות טובים וחשובים, אך לא מספקים. בכל המחקרים שבדקו את השפעתם, נמצא שרק חלק מהמטופלים הרוויחו מהטכניקות הללו, וכאשר יש הקלה, היא חלקית וזמנית.  נראה שאימוני ההרפייה יכולים להיות יעילים יותר כשהם לא עומדים בפני עצמם, אלא מהווים חלק ממערך טיפולי נרחב יותר, ולכאן נכנס הטיפול הפסיכולוגי.

טיפול פסיכולוגי לאנשים עם טיקים יכול להיות התנהגותי או פסיכו-דינאמי. בעוד הטיפול ההתנהגותי עוסק למעשה באימון של התנהלויות ומחשבות גלויות, הטיפול הפסיכו-דינאמי מציע תהליך מעמיק יותר, של היכרות עצמית ושל פיתוח כוחות נפשיים. הטיפול הפסיכו-דינאמי מבוסס על יחסים בין מטפל למטופל שמאפשרים לשני הצדדים להיות במגע הולך וגדל עם עולמם הפנימי. כאשר תהליך כזה מאפשר הגדלה של המרחב הנפשי, אחת התוצאות הבולטות היא הפחתת מתחים, הפחתת סימפטומים ושיפור משמעותי של איכות החיים.

לקריאה נוספת: