למה הפרעות אכילה מתפרצות בגיל ההתבגרות?

אכן, לרוב הפרעות אכילה מתפרצות בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. ישנם הסברים ביולוגיים וחברתיים לכך.

ההסבר הביולוגי טוען שעליית הורמוני השחלות (אסטרוגנים) בגיל זה מפעילה גנים הנקשרים להפרעות אכילה. הסבר זה מתבסס על מחקרים בתאומים ובמשפחות ועל מחקרים (מעטים מדי!) בעכברים, שמצביעים על תרומתם של גורמים גנטיים להתפתחות הפרעות אכילה. לפי מחקרים בתאומים, גנטיקה כלל אינה משפיעה על הפרעות אכילה בילדוּת, אך מגיל ההתבגרות ועד לשנות ה-40 השפעתה מוערכת ב-50%. זוהי השפעה גנטית משמעותית, ויש לשער שבהמשך יתפתחו ניסיונות של התערבויות גנטיות למניעה ולטיפול בהפרעות אכילה.

ההסבר החברתי להתפרצות הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת נקשר למספר גורמים. אפשר להכיר כל גורם בפני עצמו, אך לרוב מדובר בשילוב כלשהו ביניהם. להלן ההסברים הרווחים על הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות:הפרעות אכילה

  1. בנשים, הגוף נוטה להתעגל ולהעלות במשקל עם העלייה באסטרוגנים והופעת הווסת. מאחר והחברה המודרנית (ובעיקר המערבית) קושרת בין אידיאל היופי הנשי לרזון, נערות רבות סולדות מהשינויים הגופניים הללו ומתחילות לשנוא את מראה גופן. אצל בנים, השינויים הגופניים של גיל ההתבגרות נוגעים לעלייה במסת השרירים, שדווקא מקרבת אותם לאידיאל היופי הגברי. לכן גיל ההתבגרות מקדם סיכון להפרעות אכילה בקרב נערות ולא בקרב נערים.
  2. לפעמים השינויים הגופניים והרגשיים בגיל ההתבגרות נחווים ככאוטיים ומפחידים, והפרעות אכילה מתפתחות כאמצעי להשגת שליטה עצמית וכאמצעי להתמודדות עם חרדה.
  3. בגיל ההתבגרות גוברת התחרות המינית הגלויה והסמויה. הפרעות אכילה, ובמיוחד אנורקסיה ובולמיה, עלולות להתפתח כאמצעי ליציאה מהתחרות (באופן לא מודע: “אני כבר לא נראית כאישה אלא כילדה, ולכן אני לא בתוך המשחק המיני”) או להשגת ניצחון בתחרות (“רק אם אהיה מאוד רזה ומאוד מיוחדת יהיה לי יתרון על אחרות”).
  4. התמקמות מחודשת במשפחה. בגיל ההתבגרות מתערערים מבני היחסים עם ההורים. זהו גיל שבו כל נער ונערה מתמודדים עם קונפליקט בלתי נמנע בין השאיפה לעצמאות ונפרדוּת מההורים (ובתוכה חתירה לגיבוש זהות עצמית מובחנת) לבין כמיהה לקירבה והגנה מצד ההורים. באופן לא מודע, הפרעת האכילה משרתת את שתי השאיפות הללו, והיא מתקיימת בו זמנית כמרד בהורים וכקריאה להתגייסותם. באופן מאוד מוחשי וקונקרטי, האנורקסיה מחזירה את ההורים לתפקיד שנשאו בשלב הינקות, של האכלה, האזנה, ודאגה לעלייה במשקל תינוקם.
  5. גיל ההתבגרות מלווה לעתים קרובות בתנודות עזות במצב הרוח ובתפיסות קיצוניות של מצבים שליליים. כל סימן לדחייה עלול להתפרש כקטסטרופה, וכל כישלון בלימודים, ביחסים רומנטיים או בחיי חברה עלול להיראות כאסון שאין ממנו מוצא. הפרעות האכילה מתפתחות לפעמים כאמצעי להרגעה ולהשגת תחושת שליטה. התקפי זלילה מאפשרים בועות של ניתוק רגשי ומספקים נחמה רגעית, והתנהגויות מפצות כמו הקאות, צומות, אימון גופני או שימוש בחוקנים ממקדים תשומת הלב ויוצרים תחושה של מטרה ושליטה.

כאמור, אף אחד מהגורמים לעיל אינו “אחראי” בלעדי להתפתחות הפרעות אכילה. ברור שלא כל נערה שמתמודדת עם קונפליקט עצמאות-תלות תפתח הפרעת אכילה, ונערות רבות יחושו מתוסכלות ממראה גופן מבלי לפתח הפרעת אכילה. הפרעות אכילה הן תופעות שכנראה מושפעות משילוב של גורמים שיוצרים לחץ חזק דיו להנעת פגיעה עצמית קיצונית. בבנות, גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת הם גורמי סיכון להפרעות אכילה, ולכן בגיל זה נדרשת תשומת לב לחריגות בהתנהגויות אכילה, בעיסוק במשקל ומראה הגוף ובמצבים רגשיים.

למידע נוסף על הפרעות אכילה:

 

  דילוג לתוכן