הפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן מצבים מתמשכים בהם קיים עיסוק מוגזם באוכל, במשקל ובמראה הגוף. הפרעות אכילה מתחלקות לשלוש הפרעות עיקריות: אנורקסיה, בולמיה ובינג’, לפי הקווים הכלליים הבאים:

  1. אנורקסיה מאובחנת כאשר יש תת משקל הנובע מהרעבה רצונית או מזלילות שמלוות בהתנהגויות מפצות. התנהגויות אלו מנסות לפצות על האכילה באמצעות ריקון, וכוללות בעיקר הקאות, שימוש במשלשלים, צומות, חוקנים, ואימון גופני אינטנסיבי. בבנות, אנורקסיה מאובחנת כאשר בנוסף לתת משקל יש הפסקת הווסת.
  2. בולמיה מאובחנת במצבים מתמשכים של זלילות המלוות בהתנהגויות מפצות שפורטו לעיל (הקאות, משלשלים, צומות, חוקנים ואימון גופני אינטנסיבי), ללא תת משקל. בבולמיה, לעתים קרובות ההפרעה אינה ידועה לאחרים ואינה מגיעה לאבחון ולטיפול, וזאת מאחר ומשקל הגוף נראה תקין וההתנהגויות הבעייתיות (זלילה, הקאה וכו’) מתבצעות בסתר.
  3. בינג’ – דפוסים של זלילות ללא התנהגויות מפצות. בתנאים אלו לעתיםeating_2 קרובות מתפתח עודף משקל מתון או קיצוני.

לקריאת הקריטריונים המלאים להפרעות האכילה לחצו כאן.

חשוב להבין שהפרעות אכילה אינן מתמצות בתיאורים לעיל, וישנם מצבים בעייתיים שאינם מוגדרים כאנורקסיה, בולמיה או בינג’, אך הם מטרידים ופוגעים בבריאות ובאיכות החיים. למשל מגוון מצבים של סימפטומים תת-קליניים (כמו זלילות שאינן בתדירות שמקנה הגדרה של הפרעת אכילה), או עיסוק מוגזם בדיאטות, במשקל או בטקסים שונים סביב אכילה.

כל הפרעות האכילה מובָנות כיום כניסיונות לפתור מצוקות רגשיות, ובמיוחד כאלו שנוגעות לערך עצמי וליחסים משפחתיים וחברתיים. למשל, באנורקסיה מתקיים ניסיון להעלות את הערך העצמי והחברתי באמצעות רזון, וההנחה המובלעת היא ששליטה עצמית מוחלטת היא המפתח להשגת הערכה עצמית ואטרקטיביות חברתית. בבולימיה ובבינג’ התקפי האכילה משמשים לניתוק ומיסוך רגשי, והזלילה נחווית כנחמה ופיצוי על חוסרים נפשיים.

מה שכיחותן של הפרעות אכילה?

שכיחותן של אנורקסיה ובולמיה נמוכה יחסית, ועומדת על כ-0.5% באנורקסיה ו- 1-3% לבולמיה. ואולם, כאשר מתייחסים גם לבינג’ (התקפי זלילה) ולהפרעות מהסוג הלא מאובחן, השכיחות עולה מאוד, ומגיעה גם ל-10% ויותר. בישראל האחוזים גבוהים יותר מאשר במדינות מערביות אחרות, ונמצאים בעלייה מתמדת. ישראל נמצאת במקום השני בעולם (אחרי דנמרק) בשיעור הנערות שעוסקות בדיאטה או בהתנהגויות אחרות שמטרתן הורדת משקל, ורובן עושות זאת ללא ליווי מקצועי.

מהם הגורמים להתפתחות הפרעות אכילה?אישיות גבולית

כל הפרעות האכילה מתפתחות מתוך דימוי עצמי פגוע שיוצר מצוקה נפשית בלתי נסבלת. בכל הפרעות האכילה יש פגיעה עצמית (למשל באמצעות הרעבה) שמבטאת תוקפנות ועויינות כלפי העצמי. כמעט תמיד בולט רקע של חוסר ביטחון ביחסים חברתיים ומשפחתיים, ומשאלה לחזק יחסים או להתמקם מחדש בתוך יחסים.

אפשר, למשל, לראות אנורקסיה כמתייחסת לסביבה החברתית והמשפחתית. הנערה האנורקטית סבורה שרק אם תהיה מאוד רזה או מאוד מיוחדת אחרים ימצאו בה עניין. באופן לא מודע היא סבורה שרק אם תהיה מאוד רעבה, תקבל שוב מהוריה טיפול צמוד שכולל דאגה והזנה ושאובדן הווסת והנשיות יעניק “פטור” מקונפליקטים מיניים. מדובר כמובן במחשבות שאינן מודעות, אך הן מניעות את ההתנהלות ומקשות מאוד על הנכונות לוותר על הפרעת האכילה.

מחקרים מונים את הגורמים המרכזיים הבאים כמעלים סיכון להתפתחות הפרעות אכילה:

  1. המין הנשי. הפרעת אכילה היא ההפרעה הנפשית המקושרת ביותר למין. 80%-90% מבין הסובלים מהפרעות אכילה הן נשים. ההבדל בין אחוז הנשים לאחוז הגברים נקשר לשני היבטים: העובדה שאידיאל היופי נקשר לרזון בעיקר בנשים ופחות בגברים, ומעורבות של הורמון האסטרוגן  בהתפתחות הפרעות האכילה.
  2. גיל ההתבגרות. התבגרות מינית היא גורם סיכון בבנות בלבד. נדיר ביותר שהפרעות אכילה מתפרצות לפני גיל ההתבגרות. הגיל השכיח ביותר להתפרצות ההפרעות הוא 16, והטווח השכיח הוא 14-19, כלומר לאחר גיל קבלת המחזור. הסיבות לכך שהפרעות אכילה מתפרצות בגילאים אלו מפורטות כאן.
  3. הערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי פגוע. בכל הפרעות האכילה קיים ניסיון לברוח מרגשות קשים או לשפר דימוי עצמי פגוע באמצעות שליטה באכילה או במראה הגוף.
  4. דימוי גוף שלילי. הפרעות האכילה כמעט תמיד מתפתחות על רקע אי שביעות רצון ממשקל ומראה הגוף. לרוב נשמע מנערות ונשים עם הפרעות אכילה את המשפט: “אף פעם לא אהבתי את איך שאני נראית”, או: “אף פעם לא נראיתי יפה”, או: “אני שמנה ולהיות שמנה זה מגעיל”.
  5. פגיעות בתחושת העצמי. מדובר בעיקר בקושי לזהות רגשות שליליים ולהבחין ביניהם. כשתינוק נולד, הוא אינו יודע להבחין בין רגשותיו, וכל דבר שלילי שהוא חווה הוא מביע באמצעות בכי. בשלב זה, ההורים והמטפלים עוזרים לו לנסח ולהבין מה קורה לו. למשל, לפני ארוחה אמא אומרת: “אתה רעב”, לאחר נפילה היא אומרת: “כואב לך ברגל” ולפני השינה היא אומרת: “אתה עייף”. עם הזמן התינוק מפנים את ההבחנות הללו ולומד לזהות בעצמו את רגשותיו השונים גם כשהוריו אינם לידו. ואולם, אם תהליך זה נפגע והילד לא ביסס יכולת להבחנה בין רגשות שונים, הוא נשאר תלוי באחרים שיגידו לו מה קורה לו ועלול לפתח התנהגות מאוד נוקשה כמו הרעבה או זלילה בתגובה לכל מצבי המצוקה.
  6. התעללות. חשיפה להתעללות מינית, פיסית או נפשית עלולה להביא לפגיעות בדימוי העצמי ובדימויי הגוף, לתחושת עצמי מזוהם או פגום ולהפניית תוקפנות והרסנות כלפי העצמי וכלפי הסביבה הקרובה.
  7. הפרעות אישיות ומאפייני אישיות. כ-58% מאלו שמאובחנים כסובלים מהפרעת אכילה מאובחנים גם כסובלים מהפרעת אישיות. גורמי אישיות הנקשרים להפרעות אכילה הם ביקורת עצמית מופרזת ופרפקציוניזם, אישיות אובססיבית או אובססיבית-קומפולסיבית, חרדה, נטייה לרגשות שליליים, אישיות הימנעותית, תחושות של היעדר עוגן פנימי ושליטה עצמית ונטייה נמוכה לשיתופי פעולה. גורמים אישיותיים אחרים הקשורים במיוחד לאנורקסיה הם אי ביטחון ביחסים, חשיבה נוקשה ופתיחות נמוכה לחידושים, וגורמים הנקשרים במיוחד לבולמיה כוללים אימפולסיביות, חיפוש ריגושים וחידושים ותכונות הנקשרות לאישיות גבולית.
  8. חוסר אמון באנשים וביחסים. לרוב הפרעות אכילה מתפתחות באקלים של יחסים לא בטוחים וחוויה של היעדר דמויות שניתן לבטוח בהן ולהישען עליהן. אנשים הסובלים מהפרעות אכילה לרוב חשים שאין אף אדם שבאמת מבין לליבם ונגיש עבורם. שהם שונים מאחרים ולא באמת משתלבים בחיי החברה. שהם אינם יכולים לסמוך על אף אחד, וסובלים מבדידות. חווית הבדידות לרוב אינה נובעת מחוסר בחברים, אלא מכך שהקשרים הקיימים נחווים כריקנים, דלים ונעדרי קירבה.
  9. פגוּת, שהיא לידה טרם זמנה. לא ברור מדוע, אך מבין כל הגורמים הנקשרים להיריון והלידה, פגות היא הגורם היחיד שנמצא באופן עקבי כגורם סיכון להפרעות אכילה.  לעומת זאת טסטוסטרון גבוה אליו נחשף העובר כנראה מגן באופן כלשהו מהתפתחות עתידית של הפרעות אכילה, ויש המקשרים זאת לכך ששיעור הנערים והגברים שסובלים מהפרעות אכילה קטן בהרבה משיעור הנערות והנשים. יצויין כי השפעתם של כל הגורמים המעורבים בהיריון ובלידה על הפרעות אכילה אינה דרמטית, ומוערכת בפחות מ-4%.

מה בעייתי בהפרעות אכילה?בדידות רגשית

הפרעות אכילה לא רק נובעות ממצוקה נפשית, אלא הן גם יוצרות מצוקות ובעיות בדרכים ישירות ועקיפות. הנה כמה מההיבטים הבעייתיים של הפרעות אכילה:

  1. תמותה – השפעה עקיפה של הפרעות אכילה. אחוזי התמותה כתוצאה מהפרעות אכילה גבוהים ביחס לאחוזי התמותה בהפרעות נפשיות אחרות. אחוזי התמותה בקרב צעירות אנורקטיות (גילאי 14-24) הם 5.83 ל- 100,000, והם גבוהים פי 12 מאחוזי התמותה הרגילים בשכבת גיל זו. בבולימיה אחוזי התמותה נמוכים יותר. מקרי מוות נובעים מהפרעות אלקטרוליטים ומינרלים (מאזן אשלגן), הפרעות לב וכלי דם, הפרעות אנדוקרינולוגיות, אוסטיאופורוזיס או אוסטאופניה (שהיא צורה קלה יותר של אובדן מסת עצם), וכן סיבוכים במערכת העיכול ובמערכת ההמטולוגית.
  2. מצוקות נפשיות נוספות – רק לעתים רחוקות הפרעת האכילה היא הפרעה יחידה, ולרוב היא מתקיימת במקביל להפרעות נפשיות אחרות. מעל 50% מהסובלים מהפרעות אכילה סובלים גם מהפרעות במצב הרוח, ולרוב מדיכאון קליני. שליש סובלים מהפרעות חרדה, ובעיקר מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, ו-35% סובלים מהפרעת אישיות כלשהי (לרוב הימנעותית, אובססיבית, תלותית או פאסיב-אגרסיב). כמו-כן נפוצה תלות בסמים או חומרים אחרים, הפרעות סומטיזציה והפרעות באמפתיה. הפרעות אלו תורמות להגברת הפרעת האכילה שבתורה מובילה להחמרת הדיכאון, החרדה והנטיות האישיותיות הבעייתיות.
  3. עיוותי תפיסה וחשיבה – הרעבה פוגעת בחשיבה ויוצרת עיוותי תפיסה קשים הנוגעים הן לעצמי והן לאחרים. דוגמה לעיוות קיצוני היא של אישה צעירה הסובלת מאנורקסיה, ונמנעת מנגיעה בחפצים מפחד שבהיסח הדעת ידה תיכנס לפיה ותחדיר לגוף מולקולות שיגרמו להשמנה. או נערה שנראית רזה באופן קיצוני אך רואה את עצמה כשמנה. העיוותים נוגעים גם לתפיסת החולים את האחרים (מטפלים והורים) כאויבים ולפיתוח רגשות עוינים כלפי כל מי שמנסה להתקרב (וראו בהמשך).
  4. בעיות בריאות – הנובעות בין היתר מתת תזונה ומהפרעות בוויסות המערכות המטבוליות, כולל פגיעות שצויינו בהקשר לתמותה, בעיות פוריות, הפרעות בחשיבה ועוד.
  5. פגיעה ביחסים חברתיים ומשפחתיים – זוהי אחת התופעות הנפוצות בהפרעות אכילה. הפגיעה נובעת מגורמים רבים, וביניהם החמרה במצב הרגשי, עיוותים בחשיבה ובתפיסה, ובושה, שמובילה להתנהגויות של הסתרה והונאה. הצורך להסתיר את הטקסים, ובמיוחד את ההקאות, השימוש בחוקנים ומשלשלים מוביל להתרחקות מאנשים ולהתבודדות . הסתרה והונאה מתקיימות גם בחוג המשפחה, ויוצרות עימותים רבים, עויינות וחשדנות. הפגיעה ביחסים עלולה להיות חמורה במיוחד כאשר מתבצע אשפוז כפוי הכולל הזנה כפויה או פיקוח הדוק על האכילה, וכן כאשר ההורים אוכפים בבית נוהל של פיקוח צמוד על התנהגויות האכילה. התוצאות יכולות להיות פגיעה קשה ביחסים דווקא בתקופה של מצוקה נפשית קשה והזדקקות לתמיכה ולקירבה.

לסיכום, הפרעות אכילה נולדות מתוך מצוקות נפשיות, מעמיקות את המצוקות ומייצרות שלל סיכונים בריאותיים, חברתיים ורגשיים. הפרעות אלו נוטות להתפתח בחשאי, תוך הסתרת הטקסים, ולעתים קרובות מתגלות רק לאחר שהתבססו. ככל שההפרעות מתבססות, כך הן מלוות בהגברה של החרדה והדיכאון, בעיוותי חשיבה ובשכלול ההסתרות והונאות. ככל שהפרעות אלו מתבססות כך הן עמידות יותר בפני טיפול. לכן חשוב ביותר לאבחן את קיומן ולטפל בהן בשלב מוקדם ככל האפשר.

למידע נוסף על הפרעות אכילה: