טיפול באנשים עם אישיות גבולית

אנשים עם הפרעת אישיות גבולית יכולים להיעזר בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), לרוב אינטנסיבי ומתמשך. רמת האינטנסיביות ומשך הטיפול תלויים בהערכת המצב ע”י המטופל והמטפל. ישנם אנשים שנזקקים לשלושה עד ארבעה מפגשים בשבוע, וישנם שיכולים להסתפק במפגש או שניים. כמו-כן נשקל בהתאם למצב שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי.

מטרתו הראשונית של הטיפול הפסיכולוגי הוא לבנות החזקה בסיסית. באישיות גבולית מנגנוני ההחזקה הפנימיים די חלשים, וקשה לסמוך וborderline_2להישען עליהם. הטיפול מבקש לחזק את המנגנונים הקיימים באמצעות הקשר הטיפולי (אנו יודעים שמנגנונים כאלו קיימים אך חלשים. אחרת היינו רואים פסיכוזה ולא אישיות גבולית). ככל שההחזקה בטיפול תהיה אמינה ומאפשרת, כך המטופל יוכל להפנים אותה כחלק שלו עצמו, ולפתח גבולות אפקטיביים משלו.

לעתים קרובות, ההחזקה מסתייעת בזמינות של המטפל בין המפגשים. במקרים אלו המטפל מנחה את המטופל, שכאשר הוא מרגיש נסער או חרד, הוא מוזמן לכתוב לו ב-sms, והמטפל יחזור אליו בהקדם האפשרי. הרעיון הוא שהכתיבה והשיח ישמשו תחליף להתנהגות אימפולסיבית וקיצונית. במקום להתפרץ, לפגוע בעצמו או באחרים, להשתכר או לעשות מעשה קיצוני אחר, המטופל מוזמן לדבר עם המטפל.  זמינות זו בפני עצמה עשויה להתברר כמרגיעה, וכתורמת לשימוש במפגשים הטיפוליים.

מדובר, כאמור, בטיפול מתמשך, וכאן טמון אתגר לא פשוט. אנשים עם אישיות גבולית נוטים להגיב לתסכולים בהתנהגות אימפולסיבית. מטופלים עם אישיות גבולית עלולים להגיב באימפולסיביות על כשלים וטעויות של המטפל, ועל תסכולים שנחווים בטיפול עצמו. לפעמים מדובר בהפסקה פתאומית של הטיפול, דווקא כשהמטופל זקוק לו מאוד. המטפל והמטופל נדרשים לכונן חוזה פסיכולוגי שמאפשר להתמודד עם התסכולים בדרכים אחרות. כאשר מצליחים בכך, לרוב זהו צעד מאוד משמעותי של המטופל ושל המסע הטיפולי.

שאלות נוספות על הפרעת אישיות גבולית:

 

  דילוג לתוכן