למה התפרצויות הזעם הן על האנשים הקרובים לי ביותר?

מכמה סיבות טובות. הנה שלוש מהן:

  1. כי כלפי האנשים האלה אנחנו חושפים את התקוות והפגיעויות החזקות ביותר. בני זוג, הורים, ילדים וחברים קרובים הם האנשים שלהרגשתנו יש בידם לגרום לנו אושר רב וסבל גדול. ולכן כלפיהם אנחנו מפתחים את הרגשות הטעונים והחזקים מכל.
  2. כי עם האנשים הקרובים לנו ביותר אנחנו מרגישים שמותר להסיר את הבלמים ולתת ביטוי לצדדים הקשים שאינם מתבטאים במקומות אחרים. קל לראות זאת על ילדים, שמתנהגים מאוד יפה מחוץאלימות מילולית בין בני זוג לבית, אך עלולים לנהוג בתוקפנות ואף רשעות כלפי הוריהם ואחיהם בבית. הפרדה מסוג זה בין הצדדים היפים שמופגנים בחוץ לצדדים האפלים שמשתחררים כלפי הקרובים ביותר מתקיימת לא רק בילדים אלא גם במבוגרים.
  3. לעתים קרובות מדובר ביחסים לופתים, שבהם כל אחד מפעיל ומעצים את תגובותיו של השני. למשל, אישה שיודעת “ללחוץ על הכפתורים” שמפעילים את התקפי הזעם של בעלה. היא אמנם סובלת מהתפרצויותיו, אך באופן חמקמק גם מגרה אותו לכך. זו אינה דוגמה שמסירה מהבעל את האחריות להתנהגותו (ולתוצאותיה), אלא רק מבקשת להמחיש שלרוב מדובר במערכות יחסים מורכבות, ושהתפרצויות הזעם מקיימות תפקיד משמעותי בתוך המערכות הללו.

לחזרה למאמר על התקפי הזעם לחצו כאן

 

  דילוג לתוכן