האם פרידה קשה מעידה על איכות הקשר שהיה?

לא. לפעמים אנשים מגיבים באופן קשה מאוד לסיומו של קשר בעייתי, לא בריא ואפילו כזה שלא אופיין באהבה ובקירבה רבה. יש לכך כמה הסברים. הנה כמה מהם:

  1. קשרים בעייתיים ומאמללים הם לעתים קרובות מאוד אנרגטיים. כל צד בקשר כזה משליך על השני וסופג מהשני חומרים קשים שאינם זוכים לעיבוד מספק. במצב כזה, למרות שהקשר מייסר, יש בו חיוּת, חיוניות וסיפוק של צרכים עמוקים שלרוב אינם מודעים, וסיומו עלול להיות טראומטי ומערער.
  2. קשרים בשלים מאפשרים לרוב פרידה בשלה. דוגמה טובה אפשר לראות בתהליכי פרידה מהחיים. אנשים זקנים וכן חולים סופניים נוטים לקבל את מותם הקרב (ופרידתם מהחיים) באופן בשל ורגוע ככל שהם חוו חיים מספקים ומשמעותיים. כאשר החיים עצמם נחווים כפספוס או כישלון, הפרידה מהם קשה ומייסרת בהרבה. באופן דומה נוכל לומר על פרידה מזוגיות: קשה לומר שלום לבן אפרידה קשהו בת זוג שעדיין מחזיקים עבורנו משאלה לתיקון ופיצוי. לעומת זאת קל יותר להיפרד מזוגיות שנחוותה כטובה, מהנה ומכבדת, ואשר תרמה לביטחון ולדימוי העצמי.
  3. אנשים שנמצאים זמן ממושך בקשר בעייתי ומאמלל לרוב סבלו מלכתחילה מבעיות הנוגעות לדימוי העצמי שלהם ולתפיסותיהם באשר ליחסים. אחרת, הם לא היו נשארים בקשר כזה. בעיות אלו משפיעות גם על התגובה לפרידה ועל השיקום לאחר סיום קשר זוגי.
  4. בפרידה מקשר בעייתי, שני הצדדים נשארים עם זיכרונות קשים ועם שאלות לא פשוטות לגבי עצמם. ההתמודדות עם סיום הקשר כרוכה גם בהתמודדות עם הזיכרונות והדימויים העצמיים שנפגעו בתוך הקשר.

מאפיינים אלו ואחרים מסבירים מדוע לעתים קרובות נראה שברון לב, דיכאון או בעיות נפשיות אחרות לאחר סיום קשר, גם אם הסיום הוא מרצון, וגם אם שני הצדדים מכירים בפרידה כחיונית או אף הכרחית.

למאמר על פרידה קשה 

 

  דילוג לתוכן