כאב פסיכוסומטי

כאב פסיכוסומטי הוא כאב פיסי אמיתי שנובע בעיקר מכאב נפשי. הביטוי “כאב לב” אינו מטפורי, אלא ממשי. כשאנשים חשים צער עמוק הם עלולים לחוות אותו ככאב פיסי. הכאבים הפסיכומטיים כולים להיות בחזה, בבטן, בראש, בגב או בגפיים, והם יכולים להופיע כקשיי נשימה, סחרחורות, קשיי שינה וסימפטומים גופניים אחרים.

ישנן עדויות רבות לכך שכאבים נפשיים מתבטאים בכאבים פיסיים. למשל, מחקרים בתחום הכאב מצאו שחוויות של נטישה מפעילות את מנגנוני הכאב במוח ומתבטאות בכאבים פיסיים לכל דבר ועניין. בנוסף, מחקרים מצאו שתרופות המשמשות לשיכוך כאבים פיסיים עוזרות גם להקלה על שברון לב, ושאנשים שרגישים לדחייה חברתית רגישים מאוד גם לכאבים פיסיים. אלו הן עדויות לקשר משמעותי בין סימפטומים פיסיים למצוקות רגשיות, ולמנגנונים מוחיים משותפים לכאבים פיסיים ורגשיים. לכן אין זה מפתיע, שמחלות וכאבים פיסיים רבים מושפעים ממצבים נפשיים.

ממה כאב פסיכוסומטי נובע?

ממצוקה נפשית. מחקרים על כאב סומטי ועל הפרעת סומטיזציה מצאו שהנטייה לבטא מצוקות נפשיות דרך הגוף מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, אורגניים ונפשיים-חברתיים. עכאב פסיכוסומטיוד נמצא שכאבים פסיכוסומטיים משמשים בשלושה תפקודים מרכזיים:

  1. תשומת לב לגוף כהגנה מפני עיסוק במצוקה נפשית. במקרה זה הכאב הפיסי משמש כמעין חומר מיסוך לכאב הנפשי. למשל, לא מתעסקים בצער, אבל או חרדה, אלא בכאבי הגב. או: לא נותנים את הדעת על זיכרונות מכאיבים אלא על קשיי נשימה וסחרחורות. חשוב לציין שהסחת הדעת לכאבים פיסיים אינה מניפולטיבית. אף אחד לא אומר לעצמו במודע: “עדיף לי לסבול כאב פיסי מאשר צער או זעם”. ואולם, כשהכאב הפיסי משכיח בפועל את המצוקה הרגשית, די קשה לוותר עליו.
  2. הגנה מפני רגשות קשים ודחפים תוקפניים חבויים. רגשות עוינים (כעס, זעם, קינאה ושנאה) מתקיימים באופן טבעי במערכות יחסים קרובות. כאשר רגשות כאלה נתפסים כלגיטימיים וכמובחנים ממעשים אפשר לשאת אותם. למשל, אֵם יכולה לחשוב מחשבות מאוד קשות על בנה (“החיים שלי נעצרו בגללו”; “לפעמים בא לי לא לראות אותו”) ועדיין להיות אם טובה לבנה ולטפל בו היטב. ובדוגמה אחרת: אישה יכולה לאחל לשכנתה: “הלוואי שתמותי” ועדיין לדעת שמדובר במחשבות שאינן נקשרות לאלימות אמיתית.  ואולם, כאשר מחשבות ורגשות קשים נתפסים כאסורים, וכאשר החשיבה מתקשה להבחין בין מחשבות למעשים, הם נתפסים כמסוכנים ומפחידים. במצבים אלו עולה צורך למצוא פטנטים שימנעו את ביצוע המחשבות. למשל פטנט שימנע מהאם להזיק לבְּנה או מהאישה להפעיל אלימות כלפי שכנתה. כאבים ומחלות מייצרים מגבלות פיסיות שמקשות על  ביצוע רעיונות תוקפניים, ובדרך זו משמשים כמעין אזיקים עצמיים.
  3. קריאה לעזרה ותמיכה. כל אדם זקוק לתמיכה ולהבנה. אנשים מביעים את צרכיהם ומגייסים תמיכה מקרוביהם בדרכים רבות. חלקן מיטיבות (שיחות, יצירות, תחביבים וכו’) וחלק בעייתיות. למשל, כאשר אדם מביע את מצוקותיו בהתקפי זעם או בשתייה מוגזמת, אלו הן דרכים מזיקות ואף הרסניות. ישנם אנשים שמגייסים את תמיכת קרוביהם  באמצעות מחלות וסימפטומים פיסיים. חולשותיהם, מחלותיהם וכאביהם מסמנים לקרוביהם עד כמה הם נזקקים לסיוע ולקירבה. בהיעדר חלופה טובה יותר, זוהי צורת תקשורת שעלולה להתקבע בזוגיות ובמשפחה.

 לסיכום, כאבים פסיכוסומטיים עשויים לשמש להסחת הדעת ממצוקה נפשית, להסתרת מחשבות קשות ולגיוס תמיכה וקירבה. המשותף לשלושת הפונקציות הללו הוא שכולן מתקיימות בצורה לא מודעת. אנשים אינם “מייצרים” מחלות באופן מניפולטיבי ומודע. אך כאשר המחלות משרתות מטרות חשובות, קשה מאוד לוותר עליהן.

טיפול נפשי שיאפשר מגע אותנטי עם מחשבות, רגשות ודימויים, עשוי לתרום לפיתוח תקשורת בינאישית אפקטיבית ולצמצום משמעותי של כאבים פסיכוסומטיים.

תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים גופניים ללחץ נפשי: